איך להתמודד עם רכבת ההרים הרגשית בשעות שעד ליציאתה לפועל


 כתבה: ורד פלסקוב, פסיכולוגית חינוכית מומחית, רכזת קהילה שפ"ח נס ציונה
  
בימים האחרונים אנו קרובים מאי פעם לחתימה ולמימוש של עסקת חטופים והפסקת אש, שתנקז אליה המון מההתמודדות הרגשית והמנטאלית שלנו כאזרחים במדינה במעגלי השפעה שונים ב- 468 הימים מאז פרצה המלחמה. 

מדובר בחדשות טובות, שאוצרות בתוכן השפעות רגשיות מטלטלות 
ועל כן צוות השירות הפסיכולוגי העירוני מביא בפניכם מספר המלצות להקלת ההתמודדות הרגשית בימים ובשעות המתוחים טרם נחתם סופית ההסכם:

  • טבעם של אירועים מורכבים ועוצמתיים לעורר עוצמות רגשיות גבוהות וחוויה של "רכבת הרים רגשית". תחושות של שמחה, הקלה, לצד חששות בעוצמות שונות, תחושות של החמצה, שאלות רבות שאין עליהן מענה והתמודדות עם מידה רבה של חוסר ודאות, בלבול, ציפייה דרוכה - כל אלו תגובות רגשיות צפויות ונורמטיביות של רוב האנשים אל מול אירועים עוצמתיים, משמעותיים ומתמשכים.  מומלץ לתת מקום לכל טווח החוויות הרגשיות שאנו מרגישים וחווים. לכל הרגשות יש מקום, כולם לגיטימיים אל מול אירועים עוצמתיים ומורכבים כמו חתימה על עסקה לשחרור החטופים והחטופות והפסקת אש אחרי תקופה ארוכה מאוד של לחימה וחשיפה לאובדנים רבים ומתמשכים.
  •  נסו לגלות אורך רוח ולקחת הרבה אוויר פיזית ורגשית, שכן ככל הנראה מצפים לנו ימים רבים של עוצמות רגשיות גבוהות ומידה רבה של חוסר וודאות. נסו לא להיות מוזנים משמועות, או ממידע לא מבוסס ולשמור על וויסות באופן החשיפה והשיתוף של אינפורמציה. 
  • בשעות בהן אמצעי התקשורת משדרים כמעט ללא הפסקה, חשוב לזכור שיש לנו יכולת בחירה לגבי מידת החשיפה שלנו לכלי התקשורת ובכלל למידע שאנו חשופים אליו. יש לנו יכולת לבחור ולווסת את מידת הקרבה והמרחק שלנו מהאירועים שמתרחשים, כמו גם את מידת המעורבות או ההתנתקות שלנו בהתאם ליכולת האישית שלנו להתמודד ולהכיל את הדברים ולמנגנוני ההגנה הטבעיים שלנו. 
  • בשעות המתוחות הללו, כאשר נדמה שהכל נסוב סביב הציפייה לחתימה על העסקה, מומלץ מאוד לנסות לשמור על חלקים נוספים ושגרתיים בחיים שלנו: עבודה, משפחה חברים, תחביבים ועוד.
  • חשוב לשים לב לילדים ולבני הנוער שלנו שחווים את המלחמה אתנו ומכירים היטב את נושא החטופים. חשוב לשתף אותם במידע בהתאם לגיל ולמאפיינים האישיים, כך שיותאם להם. מומלץ להזמין אותם לשתף במה שעובר עליהם,  במה שהם חושבים ומרגישים, להזמין אותם לשאול אותנו שאלות ולהבטיח לענות על מה שאנחנו יכולים. על שאלות שאין לנו תשובות אפשר לחשוב ביחד איך להתמודד עם חוסר הוודאות, עם הבלבול, עם התחושות הסותרות ועוד.

מקווים לבשורות טובות בהקדם, 
צוות השירות הפסיכולוגי - החינוכי